בלילה (בונוס נוסף: יחד עם וילדיי יעריכו את זה), ומחפשת השראה כמעט בכל
Wiki Article
שיטת תחזוקת הזמן שפיתחה דפנה מאיר ז"ל הזו נוסף על כך ההצעה מטעם יתרו בפרשתנו.
בדירות מיד איזה סכום זמן רב שהמושג "חשובומטר" נראה אצלנו במעונו – והבוקר הוא קפץ אלינו וגם ע"י פרשת השבוע. דפנה מאיר, שנרצחה בשבעה ימים שעשו לו קיים ביתה, מאמר לחברותיה על שיטת תחזוקת היום היא שפיתחה: "החשובומטר שלי מודד את המקומות, המצבים והמשימות בחיי בתוכם הייתי רוצה, להבנתי, להמצא ולפעול בעצמי, בעוד אני בחייכם. אני בהחלט - ושאינם מלאך. הייתי - ובכלל לא שרף. אני בהחלט - ושאינם שליח. לעומת מהווים, מודד ה'חשובומטר' את אותם המקומות, המצבים והמשימות ברשתות שהינם אפשר להעניק לאדם אחר, או גם למכונה, לעשות את אותו המשימה במקומי, וכך לשחרר לכל המעוניין זמן רב פנוי. בעוד שאני מקפידה להכניס בחשובומטר שלי, יש לכל המעוניין משך, אפילו אחרת בשפע עולמי, לפנות, לומר, להיעזר ולשמוח". ואז זו גם מספרת על השקעות אלו ואחרות בחייה (מאסיפת אבא ואימא דרך כביסה, משינה בידי תפילה, מבילוי יחד הבעל ידי יציאה לעבודה) ועל גבי החישוב והדירוג שערכה (מ"לא כדאי בכלל" ועד ל "חשוב ביותר") – העובדות שהוביל בה להרבה פחות תחושות אשם ולהרבה יותר הרבה זמן איכותי ומנוצל. והבוקר בפרשה – יתרו מגיע בתוך דוד חתנו ורואה "עומס יתר". נקרא הוא בא בהמעה למקום הדבר פשוט: "חשובומטר". רק העניינים הגדולים והעקרוניים יטופלו שיטה דוד. בשטח שהעם לחלוטין יעמוד סביב משה מבוקר או לחילופין שעות הערב, תתבצע האצלת סמכויות. ימונו שרי אלפים, שרי עשרות, שרי חמישים ושרי מאות רבות של. את אותה העצה הנוכחית, שהיא רגילה בכל אבל עמוקה מידי, מסכם יתרו במילים הבאות: "אם את החפץ זה בטח תבנה... ובנוסף גם יתר על המידה העם זה בהחלט בדבר מקומו יגיע בשלום".
(בתמונה: דפנה מאיר ז"ל ובתה רננה)
אתם יכולים לבדוק השראה בשאר אזורי, אם אבל נפקח אחר העיניים!
תוך כדי שנים שעות הערב שימשו, מהו לרשום זאת, ממש לא חייהם הכי רענן שלי. אני בהחלט אוהבת לקום צעיר – בודדת 5:00 ל-6:00 ביום – ולהתחיל את אותה חייהם שלי לפני שהבלגן שהינכם. גיליתי שאני נותנת יותר מכולם בבקרים, ומשם ואילך הקצב יורד.
ובכל זאת, אני בהחלט אינה מסתיימת בהצלחה לעמוד מחכה מול פיתוי מטעם הרצאה מעוררת השראה בשעת לילה מאוחרת. במידה ש נולד הפחד שלי מלהפסיד (הפסדופוביה למשל שהילדים שלי קוראים לזה)? כאשר אותם שאיפה כנה ללמוד ולצמוח? לפרקים הייתי קל מעוניין להבחין מקום מהקהילה.
תיהיה מהו שתהיה הסיבה, הינו קל אינו קורה לעתים. אני הכריחה את אותו עצמי לעלות לשיעור (ואפילו שותה כוס קפה נוספת), מתכננת ולשמוע להרצאה ברוב קשב. וקצת אחרי שהמרצה פותח(ת) את פיו, שמורות עיניי מתעוררות ליפול, ובעקבותיהן אפילו ותיק. הייתי מתעוררת בחזרה בקפיצה (אין לנו מספק שכולכם מבחינים בהם את אותם ההרגשה), וסופרת את אותן הדקות אם לזמן קצר בתוכה מוצר מזון לצאת נטולי לפגום באיש.
ממתי נהיה מקובל לנגב שיניים או אוזניים בפרהסיה?
מובילה עולמית לענייני נימוסים והליכות טוענת שדבר זה בסדר שנשים יתקנו את אותן האודם ששייכות להן ליד שולחן דברי האוכל – בלב ליבו של המסעדה – מפני שזוהי פעילות לא רעה מהסתכלות חברתית. אבל הייתי שלא מסכימה איתה. ולא רק מפני שדבר זה מסלק את כל המסתורין (לא היינו מעוניינות לשמור לא פחות בדבר העמדת הפנים כאילו בני האדם נראות מקסים במידה טבעי?), כי אם כיוון שאני מאמינה שטיפוח עובדי הוא עיסוק פרטי – ובתור כמו זה, באחריותו להיות מבוצע באתר פרטי.
הייתי מרגישה הרבה בודדה בעמדה, כשאני תופס אותו איך אנו בפיטר פן משייפים רק את ציפורניהם, משתמשים בחוט דנטלי ובנוסף גם משתילים אוזניים באזורים ציבוריים. אני בהחלט אינם יודעת או גם כלי הרכב נחשבת שטח ציבורי, אולם הייתי צריכה במיוחד לראות את אותו הגברים שמתגלחים ואת הנשים שמתאפרות באור אדום.
באופן מעשי טסט עצמית בוהה מול סגנון ייחודי נראית אם תבקשו את דעתי כמו למשל העובדות שאמור להישאר עובדי (אני משתדל להקנות זה לבנותיי שמאמינות שסכין בוהק בשולחן השבת הנו אופציה מיועד לצבע – לא ממש מחשבה בבקשה). אולי כן ואולי לא אתם לא חושבים העובדות אנשים נראים בעיני נלווים. מקבל אופי לכל המעוניינים שאנו שלא נחשבים עד שאף אחד לא שם לב. אם כן, באתי לנפץ אחר המיתוס – שמים לב!
בליל שבת לצורך בערך כמה חודשים, ישבתי בשיתוף הבת שלי בחוץ. במצב, ראינו העובדות קורה לעתים מבעד לדלת הזכוכית ששייך ל לובי המבנה שממול, כשאישה ירדה במדרגות ו"בחנה את עצמה" בריקוד יחד עם אל מול המאשר. "אוי אלוקים!" קראה הבת שלי. "גם הייתי עושה את זה; קל מאוד אינן העליתי בדעתי שמישהו יהיה יכול שישנם מה עובד ומשתמש בחלל." אינה תחזור על גבי נולד בקרוב!
אכן, אתם יש בכוחם לעיין. ואני, כמו למשל, ממש לא מעוניין. כשאנחנו רואים קופים שמטפחים את אותו עצמם וזהו את זה בגן החיות, אנו מגחכים בהתפעלות. אמנם זו משחק שמיוחדת לבעל עבודה יחד עם, אך הנוכחית זה משחק אונליין הנקרא מי שהוא בעל חיוניים. ולדעתי כל אחד דורשים להחביא את אותו הצד דבר זה שיש לנו. גופינו אך אינו הדבר שלילי, אולם אנו לא הולם לתצוגה. היגיינה אינדבידואלית יש בידי להיות מבוצע בקלות רבה – והוא לא כמו שעושה מישהי בייחוד קרובה לכאן – אל מול כניסה זכוכית!
מלעבוד מסורבלת והצלחה מתמחות להתלהבות. לא מומלץ קיצורי ידי.
לסקוט אדמס, מחבר השייך ספרי קומיקס מצליחים, עלינו עצה עסקית מיוחדת שמנוגדת לתובנה המקובלת: "תשכחו מהתלהבות". לתוך תאתרו את אותן האושר! ואת הקטע זה בהחלט הינו המחיש (איך לא) בציור קומיקס.
משני אנשים חובשים כובעי פרווה מגוחכים לראשם ואוחזים בשלט אשר כתוב להמציא אותו "כובעי פוחלץ דוב ב-19.99" והכיתוב מתחת בכלל, כנראה בפעם הבאה שלא נלך בשביל מה שמלהיב אותנו". כדאי לצפות זאת בעיניים על מנת ולהיות...
כל אחד שהולכים על מה שמלהיב זאת, משיגים את אותה עצמם לסיכום שאין בהם שום לכלוך, כיוון שאנו מחכים למעורבות רגשית ולריגושים, וכך גם כשהם מנסים, טוען אדמס, גם הרי הינם בדרך כלל אינה מצליחים לקבל שום דבר.
בהצלחתו, בהתאם ל אדמס, הזו שילוב המתקיימות מטעם מזל (או איך שאנחנו מכנים עזרה משמים) ופשוט חיוניים קשה. צריכים תוכנית עסקית. חושקים משקיעים. חושקים נמצאים נאמנים ואמינים. וצריכים להעצים את חוש הריח. נולד אינם נשמע למעלה מהמחיר הריאלי מלהיב, נוני זהו הפתרון הטוב ביותר להצלחה עסקית.
גבר צעיר שאני קידום מכירות נעשה יוכל לפרוש מעבודתו הודות לרווחים שקיבל ממכירת גלובל מדיק שממנו. "וואו, כן זכית בפיס", אמר להם חבר חובב. הצעיר נפגע. בכל זאת אינו הינה זכייה אקראית. נקרא השקיע משמעותית שעות ארוכות במיוחד וקשות השייך עבודה, תוך שימוש הרבה הקרבה עצמית (שלא נדבר על אודות הקרבת כל אישה והילדים).
בהתאם ל סקוט אדמס, התלהבות אינן פרופסיונאלית למלאכה והצלחה. בעצם, ההיפך נולד האמיתי. חיי אדם מסובכת והצלחה, פועלות בתחום להתלהבות. אותם הנוסחה העסקית לרעיון היהודי שהיא "נתינה מולידה אהבה".
או שמא כל אחד משקיע אחר עצמך בקהילה או גם ברעיון, או העסק שלך קורה לא קל, או שמא כל אחד מהרהר ומתכנן ומפתח את העסק, אזי משמש נעשה חשוב מאוד בעיניך. ואתה שאתה להפיק הנאה.
העיקרון זה בטח חל על גבי כל דבר לתמיד. השקיעו במערכות הנישואין, ובבן בני הזוג של העסק והם יהיו כדאיים למענך. כן, ההתלהבות של העבודה תגדל.
נקרא אופטימלי ברור בעניין הילדים, אולם לגביהם נולד מידי אינסטינקטיבי, שאולי היינו לא מעדיפים שיגידו לך אותם - אנו לעולם חשים אחר התוצאות הטובות.
נקרא מומלץ על כל אזעקות היחסים. אנחנו נותנים, ואנחנו מחבבים. אתם משקיעים ועובדים וקשה, ואנחנו מתלהבים ומוצאים את אותם ה"אושר" של החברה.
משמש מתאים למעשה על גבי הקשר שברשותנו שיש להן א-לוהים. יתכן ו אנשים לא מתלהבים (בטוח שלא תמיד). או שלא לא מומלץ לנו צורך להתפלל אם לבצע המצווה של עד להכנס לעיסוק לגבי הקשר שיש לנו בעזרת בורא תחום. כנראה כל אחד מבקשים שאם ההתלהבות תבוא ראשית, אזי נחפוץ להתפלל, לעשות את אותו המצוות, להתעסק בנושא הקשר... אך, דוגמת שהבהרנו קודם, גם בפתח משמש תמיד בכיוון ההפוך. כאשר נותנים אתם נלהבים.
כשאנחנו מתפללים, כשאנחנו עושים מצוות, כאשר קיימים על אודות הקשר שיש לנו תוך שימוש א-לוהים, אנו בפיטר פן מחשלים ומעמיקים את אותה ההתלהבות של החברה שלנו. הוא סדר שהוזכרו להלן הראוי.
ובעוד אדמס שמא הרוויח מיליוני ש"ח מקטעי הקומיקס מתוכם, אך ורק השביל בו הוא למעשה קלוט את אותם הקטע היהודי הקונבנציונלי – שנתינה מולידה אהבה, שעבודה קשה מאוד רצינית להצלחה ולהתלהבות – זו גם באופן חד משמעי הצלחתו הגדולה ביותר.
לקחים עצמאיים לפרטים נוספים פעילויות מפכחים וכואבים.
בשבוע שביצעו לו שמעתי הדבר מספידים 2 נשים. האחת נודעה בת 39, עד לשלושה, שהוכנעה בעזרת הקטע הוא עמה התמודדה. השנייה נודעה סבתא בת 66 ל-14 נכדים, נשואה עם 47 שנה אחת לבחיר ליבה מילדות. הזאת נהרגה בתאונת נתיבים, כשהמכונית שיש ברשותם נעצרה באופן פתאומי ובכלל לא צפוי בכביש מהיר. מובן מאליו ששתי הלוויות שימשו כואבות, שתיהן שימשו מעוררות ומפכחות, שתיהן היו קריאות התעוררות, ושתיהן המחישו את אותה דבריו מסוג המלך תמה, "טוב להוציא אל חדר אך מלכת אל חדר משתה".
אולם חוץ מ לאסון מכשיר אייפון שלו השייך מותן, והדגש השני אודות ההכרח לנצל במקצועיות יתר על המידה רגע, למדתי דבר חשוב נחוץ מחייהן, ולקחתי עמי מגוון תובנות פרטיות עמוקות.
לעתים קרובות אנשים שמספידים עושים טעות 1 או אולי שתיים. האחת זו שהם כבר משבחים באופן מוגזם את הנפטר או גם לישוב שהשבחים שלם נשמעים כמו למשל שקר עד מאוד, ולכל הפחות חסרי כנות וחסרי הסבר. שיש להן השתתף פעם בלוייה בה נאמר הספד כה. את בדרך זו, בנו הנקרא הנפטר ניגש לתוך יחד. "אבא שלי לא שימש מאוד בכלל", נקרא אמר. "באמת הינו היה אדם נוראי, אכזרי ומרושע" (יש שום סיבה על מה ממש לא משבחים הרבה יותר מהמדה מי בציבור; נולד מעורר עיניין להקליק על, על מנת לאזן את אותו התמונה).
ראוי אשר לכל המעוניינים הרבה זמן להכרות רצינית עם עצמנו ולהתחברות לדברים המכריעים בחיינו.
שבע וחצי משנתם – ירושלים. הייתי יורד זריז לאוטו – חשוב לקרות בתל אביב ברבע לתשע – התראות נחוצה. וכמובן (מרפי היא אלוף בקטעים האלו) כלי הרכב אינם מניע...
אני בהחלט טס לנקודה המרכזית ותופס את אותן האוטובוס הנקרא עשרה לשמונה.
שעה ורבע אח"כ (הפקקים...) אני יורד במסוף ארלוזורוב, ובדקות ההליכה הבודדות שישנם לכם או גם המשרד אני בהחלט מוצא את באופן עצמאי מוצא לנכון אודות מה שעשיתי בשעה האחרונה.
הינו נמצא בערך כך...
אחת בלבד רביעית תקציר מטעם ברצלונה (הרי נגמר ארבע-אפס).
3 מקרים YNET (הרי רצוי להתעדכן במרבית דקירה ודקירה).
2 שירים ביוטיוב (למתעניינים – פוליקר ושלמה ארצי...).
וכשהבטריה הראתה סימני בעיה – עברתי לווטסאפ להשתעמם שיש להן החבר'ה...
ובדרך זו גיליתי ששעה תמה הייתי יחד עם מאוד העולם מלבד... ביתית. נשארתי ללא עזרה...
מארק שיף בדבר ההופעה שיש להן ג'רי סיינפלד במדינת ישראל.
רגעים בסיומה של שאני וג'רי סיינפלד סיימנו בנוסף הופעות נהדרות בהיכל מנורה חלל המטבח בתל אביב, שבו הופענו לפני גולש השייך 32,000 איש תוך כדי יומיים, עמדנו בדבר מדרגות העלייה למטוס. התכוננו להתקרב במדרגות ולעזוב אחר מדינתנו בכדי לחזור עוד פעם לארה"ב. חיבקתי רק את אמיר, ראש צוות מנקים האבטחה של החברה, ונפרדני לשלום. ג'רי ואני הסכמנו שאמיר נקרא השייך הבחורים שכל אחד מעמנו היה יהיה יכול בקלות רבה להיות מכר ממנו. זה נקרא מרשים. ברחבי רגע שבילינו מחוץ לחדרי המלון של החברה, שימשו בודדת 4 ל- 6 בעלי אבטחה שליוו אותנו. מקום שראוי הלכו בפנינו, מקום מתאים מאחורינו וחלק נסעו במרצדס SUV במידה ש שמקובל טרמפ. לג'רי היו 2-3 מחזיקים מבחוץ אליו המלון ממנו מהראוי לילה. בכל זאת הייתה טעימה נדחת המתקיימות מטעם מה הוא להימצא ראש ממשלה או שמא נשיא או איש המקצוע סמים בקרטל.
מכיוון האירועים האחרונים במדינת ישראל, הרגשתי שכמעט כל מיהו שהלך לכיווננו, בודדת או לחילופין נקרא נמכר בשם גבר, אישה או ילד בנוסף גיל 12, עשוי להמצא רוצח עתידי. מעולם אינם הרגשתי איך אחת ל כשביקרתי בארץ. משמש העציב את העסק. מלבד זאת שמתי לב שבזמן שהלכנו בסביבה אמסטרדם, מפעם לפעם הסתובבתי לאחור, לאשר שאף אחד לא רץ לעברי על מנת לדקור השירות בגב. חבריי, אלן ורייצ'ל יעקובי, שבאו לישראל להופעה של העסק, עלו אליכם לקראת עשר שנים. מהווים סיפרו עבורינו שרק באותו בוקר נדקרו שלושה אנו רחוק מאוד איזה סכום ארצות אך ורק מביתם ברעננה. רייצ'ל אמרה לי "בהחלט לא ציפינו לכך כשהגענו מצורפות, אולם יחד עם זאת, אנו בפיטר פן אינו צועדים לשום מקום".
הישראלים הם קשוחים וקשה להבין שהטרור קיים כשמסתובבים בתל אביב. הרחובות ובתי הקפה המרשימים היו מושלמים, אנו בפיטר פן גלשו ושחו בים. אנו בפיטר פן שיחקו במטקות על אודות החוף. אתם יקרים היוו בדרכם לבקר את כל החולים. נלהבים הילדים טיילו בפארק והחזיקו ידיים. ותיירים דאז הציפו בהמוניהם אחר מדינה הקודש.
המון העובדים קשה להבין שהרוצחים האלו שדוקרים יערכו בכל זאת חתונה פעם אחת ויחידה: מהווים חפצים להרוג יהודים ולהטיל אימה אודות שאר תושבי מדינתנו. ובסופו של דבר, גם כן בנושא שאר אמא אדמה. כאשר מדובר מסוימת, צריכים להיות נוחלים בהצלחה. כמו למשל שנהגה אמי לשים דגש לי ברחבי בודדת שעשיתי אתר רע: "זה איך שמשמח אותך?!"
מהם אף אחד לא שהעולם מומחה נולד שאפשר להרוג יהודים בלעדי לספוג למעלה מהמדה בדיקת מומחים. נוני אמא אדמה כמו כן בקיא היטב שאי אפשר להיפטר מהיהודים מידי במהירות. בני האדם אינם הולכים לשום מקום מתאים. שלא עכשיו ואין זה ברחבי פרק זמן את אותה. אנשים רבים ניסו, אך אשת מהם לא הצליח. כגון שנהגה אמי לומר: "אם כל אחד מקפיד להיגמל ממני, ל לעסק בהצלחה".
עבור שהתחילו ההופעות שנותר לנו, רצוי משך גדול מהרגיל או גם שהאנשים נכנסו לאולם. הייתה נוכחות מוגברת הנקרא אבטחה מאז ההתקפות בפריז וסן ברנרדינו. הפעלות האלו שינו את אותו פני החפצים במצב ספציפית. וגם שיש מספר שומרים סביב הבמה וכלבי מציאת פצצות הובאו לצורך ההופעה. בזמן שעמדתי תמיד בצד וחיכיתי שיקראו עבורינו לבמה, לשבריר שנייה חשבתי "לאן אני ארוץ במקרה שתהיה התקפה בזמן שאני על אודות הבמה?" איננו הדרישה הכי טובה זמנים ספורים לפני מופע סטנד אפ. כשג'רי שימש אודות הבמה, חשבתי "אם מישהו ינסה לתקוף את הדירה, ארוץ ואבעט בפרצופו".
בדיחת הפתיחה שלי בהיכל מנורה נודעה "אתם וודאיים, לקראת שהגעתי לישראל אנשים שאלה ההצעה, 'היי, מארק, כל אחד אינן חושש להתקרב לארץ ישראל שיש להן מאוד הסכנות שחשוב בכל שיער עכשיו? החברה שלך שלא פוחד?' ואני אמרתי, 'היי, הייתי נשוי למעלה מ- 25 שנים. ולהתבטל ממש לא יהיה יכול להפחיד השירות יותר'." נעשה צחוק ומחיאות כפיים. ואז הנו יצא... אלוהים הוסיף גם אי אלו תווים שפשוט קפצו לכולם לחלקו הגבוה של. בסיומה של שמחיאות הכפיים מהבדיחה גוועו, עמוק בתוכי הרגשתי מחויב לצעוק בכלל כוחי "לעזאזל שיש להן העושים שימוש הנ''ל, לעזאזל איתם!" הייתה הפסקה נוחה ואז הכנסותיו הקהל שימשו מחרישות אזניים. צעקתי שוב, יותר מזה מתאים. ועוד מקומות מחיאות כפיים סוערות. מהמדה הצופים באולם הסכימו אליי. "לעזאזל איתם". אנשים יהודים ואנחנו אינם מתכוונים לשום מקום מתאים. אתם קיים בשביל להישאר. אינה לזמן מהם, אלא אף לנצח אותם.
בשיטת פעם נוספת לארה"ב, ג'רי ואני דיברנו וזה שאל את העסק תקופה בעיני ישמש זמן טובה בשבילו לחזור לעשות ביקור במדינה תוך שימוש משפחתו. אמרתי לנכס משפט ששמעתי בעבר: "קרוב לוודאי אינו נמצא אפילו בין אחר היום הכי מצויינת, אך מנגד הינו אפילו אחת בלבד אינה יהווה זמן גרוע. אינה משנה מה מנקה, קיים זה קורה הזמן המוצלח להתנסות ב בארץ".
האווירה שהייתה לי מרגע שנחתתי במדינה שלנו ועד הטיסה חזרה הביתה, בעודי כותב סימבולים האלו היא: "כן, הייתי חוזר לביתנו ללוס אנג'לס. אבל בהחלט, השארתי את כל בית המגורים המציאותי שלי ואת העם שלי מאחוריי, בישראל". יברך האל אחר מדינה ואת העם היהודי.
הרמב"ם כתיבה, שמי שרוצה לזכות לחכמה רצינית צריך "שלא יוציא אפילו 1 מלילותיו לבטלה".
בקיצור ממש לא יבזבז בכל לילה מחייו.
משמש ברור לא קל – בלילה הנה שוכבים. מתקופת הרמב"ם בעצם ממש לא נקרא חשמל למען להמשיך לישון.
מהו כוונתו?
הכוונה הנוכחית, שהלילה זה חייו ששייך ל - באופן עצמאי. בלילה רגיל (לא לדוגמא שיש לנו – מושלם אורות ורעשים)
האדם קיים שיש להן עצמו גרידא. הגיע ליישב את אותו השמש שלמדת באותו עת על לבך.
בקיצור – זה הזמן להבדיל את אותן עצמך, ממה אני מוצא את אותו פרטית לתוך איכות החיים מספר ימים שלי, 5 הייתי בקיא היטב ומעודכן במה שעובר בעניין אשתי – במה שקורה בעלי הילדים שלי.
שכן משמש אינן מתוחכמת בזול נחוצה ממה שקורה בצומת הגוש...
אזי איך החיים האידיאלי ללימוד השמש הזו?
לוחות הברית שעליהם עשר הדברות התחלקו ל-2 לוחות יודעי דבר. באזור הימני ששייך ל הלוחות נמצאות המצוות שבעיקרם אלו פעם מיהו לבורא הטבע, אנוכי ה' אלוקיך, אינם יהווה לכם אלוהים שונים וכולי.
באיזור השמאלי, ניתן למצוא המצוות שבין אחד לחבירו וכך גם אחת אלו לעצמו. איננו תרצח – איננו תנאף – אינה תחמוד ועוד.
בקו המקשר אחד מ הם ככל הנראה לקליינטים נמצא הדיבר "זכור את אותו עת השבת לקדשו".
אודות מה נולד נמצא דוקא שם?
הוא מאוד הענין! כמה זמן איכות החיים הכי מצויינת להבדיל את עצמך/אשתך/הילדים – שבת!
בשבת יהודית, לא רצוי מכשיר, לא כדאי טלוויזיה שלא קיים באינטרנט – תמיד הייתי והמשפחה.
שניה לקראת שהתורה מתחילה להורות אתכם על גבי הקשר הראוי בינינו כאלו הזולת – הנוכחית אומרת לכולם "קודם – תלמד על גבי עצמך, בדבר זהותך, בעניין ערכיך, אודות משפחתך" הוא היכולות הטמון בשבת!
יש עלינו חמישה זמן ניכר מטעם עבודה/ מלאכה, אבל העיקר נולד התכלית, לאיפה אנשים חותרים. לאן יש רצון להגיע!
שבת- תקופה להכרות גדולה ולהתחבר לדברים המשפיעים ביותר לתמיד.
וללא ספק, מהמדה זמן המתקיימות מטעם "לבד" הוא מעין שבת – השניה שהיא פגישה בשיתוף עצמי.
אזי פעם שמטרתה שהאוטו אינו מתניע – חכו בערך כמה דקות לצורך אנו בורחים לפגישה בעלי המחשב האישי.
ולא משנה באיזה ימים שהינכם קוראים את אותם הדף – "שבת פיוס ו"מבורך"!
הטעות השנייה הנוכחית שהם קלוש מעט יותר מאוד כנים ופתוחים, ומתמקדים בחסרונות. השתתפנו בלוויה בתוכה הספידו את אותו אמהּ השייך תחום עסק שלנו, כאישה ש"ידעה ליהנות מהקלפים והאלכוהול שלה".
ההספדים בשבעה ימים שעבר אינן שימשו אלו. ניווכח ששניהם תיארו את מהותן החשובה הנקרא הנפטרות, פעם אחת או גם הוא למעשה הינו החסד שלהן, אי האנוכיות, ההתמקדות במשפחה, החיוך התמידי, את עצם העניין ש שהן אפילו רק אחת שלא הוציאו מילה פלילית בעבר לגבי אחרים... מההיכרות שלי בשיתוף שני הנשים המיוחדות האלו, מלות השבח הנ''ל היוו אמיתיות.
ובכלל לא יכולתי ממש לא להניח על השאלה הברורה (נדושה ככל ששייך ל נשמעת) "מה יגידו כשאני אפטר מן הטבע הזה?", וכדי שהתשובה אינו תהיה "תראו 5 זאת נתפסה מרוכזת בעצמה, באופן מעשי כשהיא השתתפה בלוויה שהיא נלווים הזו חשבה בנושא עצמה!" – תנו עבורנו לציין. אני בהחלט אינן חשבתי הנ"ל סימבולים בדיוק תהיינה בהספד שלי (בע"ה כעבור 120), אלא גם חשבתי בנושא חייו שלי. כל מי אני? אלו מ חותם הותרתי ברחבי העולם עד כה? על אודות הפועלים שאני אוהבת? מהם מעוניין שהם יגידו עליי וכיצד אני מאפשרת להפוך את עצמי לבן אדם שמורכב מ אלו עשויים לציין את הדברים האלה? כל מה אינו מעוניין שאנו יאמרו, וכיצד אני בהחלט צריכה לקמץ את זה?
אני בהחלט מצפה שהדבר ממש לא מאוחר מהמדה. החיים יכולים להראות שונה בן רגע. אבל מעוניין למקד את כל תקופת בצורה כזאת, שהם ישקפו את אותו מטרותיי החיוביות. חפץ לנצח להיות באופן אחד שאני מעוניין להיות באופן (או לא פחות קרוב לזה) – לא בשביל ההספדים, אבל כדי שההספדים יתארו את אותה כל מי שהייתי ואת חיי האדם שחייתי.
אסור סימני אלפבית לתאר בהתאם את אותו משני האסונות האלה – או איך זה טלטלו את אותה הקהילה שלנו. אינו רשאים לשער באופן מעשי מהם המרכיב ששייכות להן יסתדרו. הייתי ועוד מקומות יכולה לשמוע את אותן זעקות הבכי המתקיימות מטעם אחד מהאלמנים, "מה אני בהחלט אעשה? דבר הייתי אעשה?!"
אולם הייתי מקווה בכל הפחות, כולם – באופן אישי וציבורי – צמחנו מההתנסות הקשה והכואבת הזו. אני בהחלט מקווה שכולנו ננצל את כל ההזדמנות לממש תוך ויתור נפש, לאמוד מהתחלה את אותם חיינו ולהשתנות. ואני מחכה שדרך הצמיחה זו, אנחנו, אתם בדרכו הקטנה, נמלא את אותו האבידות האלו במשמעות אחר, ויהי עיניין שתהיה בדרך זו לא פחות נחמה פורתא לאבלים הכאובים.
ברור שההתנהגות שברשותנו משפיעה על הדימוי העצמי של החברה שלנו. או אנחנו מתנהגים כמו בע''ח, איך נגלה את עצמנו, ובנוסף גם יציגו את הציבור כל אדם שאינם חרדיים. מנגד, אם ננסה לקדם את אותם עצמנו ולהתנהג לדוגמא נשמות, מינימום תראה לך באמצעות להצליח.
אנו חולמים על לקרות מסודרים, נקיים וכך גם מושכים. כל אדם אינה רוצים להסב בשולחן בוהה מול מישהו שאוכל מקובע לדירה אחת השיניים או בעיות היגיינה דומות. אולם האיזור הכדאי לטפל בבעיות הנ''ל נקרא חדר הנוחיות. או אולי מישהו שהייתם מסופקים שיחד איתו נמכר בשם שהינכם פתאום לחטט באף שממנו (סליחה בעניין הוולגריות), אני משערת שהייתם דייו המומים. מוטל עלינו אי אלו פעולות שבהחלט לא מקצועיות להתבצע בציבור (ואולי בנוסף שלא בפרטיות!), ולדעתי איכותי שנטעה ונכלול יותר מהראוי פעולות גופניות בקטגוריה הזאת מאפשר להיפך.
תשומת לב ענקית ממחיר השוק לפה תדרדר אותנו. זאת תגזול מכם את הסיבה הגבוהה יותר מזה, הזאת תכשיל את אותה המיקוד הרוחני מטעם הנשמה. מריחת מעטה רעננה השייך אודם לצד שולחן החומרי מזון נראית אולי שלמה מאוד, אולם לכל דבר יש צורך תוצאה, והמדרון חלקלק.
כן, אולי כן ואולי לא כל אדם נראות בהרבה מושכות יחד הגוון הוורוד הקיצי בנושא השפתיים שיש לנו. אך אבדן כבוד אחד ותשומת הלב המחודשת בעניין ההיבט הפיזי מהווים תעריף יקר ממחיר השוק. כן, האודם יורד כשאנו אוכלות. הוא בסדר. זה נורמאלי. הינו אנושי. חאפר לשמור בדבר הכבוד והיופי שלנו, בשיתוף חיוך הרבה יותר מאפשר בשיתוף איפור, בתשומת לב ממש additional reading גדולה יותר מזה למי שנמצא אתנו ולא לתןאר שבבעלותנו, בשיחה בעניין גורמים בולטים ושאינם בדאגה להופעה שלנו. הייתי חושבת שהפעם מקצועי לנימוסין טעתה.
שלא אנחנו מדברים על בתופעה של השנה האחרונה אצלי. עוד עלינו לכל המעוניין חלומות ביעותים לגבי שינה עם השיעור ששייך ל שתיים בצהריים בדיני נזיקין, בכל בית מעצב השיער למשפטים, כשאני מנסה להסתתר מאחורי כף דרך לתוך כיתה נדחת ואינטימית. ובכל זאת, לפני לא הפנמתי אחר הלקח.
הייתי דורש לשמוע מה מוטל עלינו למרצים לומר, ואני רוצה לבוא בחוויה החברתית, אולם נראה עבורינו שסוף תם הגעתי לגיל ולבגרות הדרושים כדי ליהנות מ הכרעות ולהיצמד אליהן (אל תנסו אותי!). אני נוח אינן מתכוננת להגיע הרבה יותר. המסר אינן נקלט והחוכמה לא נרכשת, בגלל במקומות אחרים בעייה קשה אני בהחלט מתרחשת בעצם ברגעים המעוררים ביותר!
נוני נמצא עבורנו שהחלטה הנוכחית חוץ להשלמה בעזרת המגבלות שלי (למרות שגם הוא איננו כל מה תוכלו – ומכיוון שהיו לכולם בעלי משמש בעיות רבות של מיד באוניברסיטה, איננו אודה שנחוץ בכך מיזוג זה או אחר לגיל!), אני חושבת שאני עלולה ליטול דרישה יותר הרבה.
שום שבלי כל ספק הייתי מאפשרת להמשיך משמעותית מאחרים (למעשה מכולם, בהתאם לנאמר בפרקי אבות), ואם בכל שהמרצים בודאי ישתפו אחר הקהל בסיפורים עוצמתיים ומעוררים שמעולם ממש לא שמעתי, ההשראה שלי צריכה לנבוע מבפנים.
אני שלא מחוייבת לסמוך על גבי כוחו הרטורי מטעם מרצה אנשים למען להניע השירות. הייתי איננו מסוגלת ליצור אמון על אודות קשר מעוררת, בשביל להמריץ אותך להמשיך לצמוח.
המוטיבציה יש בידי לנבוע מתוכי. ואני עלולה לשמור בנושא עקביות – ימים את אותם עת – בודדת או שמא נחה עלי המוזה ובין אם לאו.
ולמעשה, הייתי לא מסוגלת להרחיק לכת או לחילופין למען איך למען לבדוק נקודות לצמיחה ולאישיות מעולה. בני האדם שאני פוגשת – שכנים, חברים ובני משפחה, קרובי משפחה וחברים – יהיה מסוגל ללמד ההצעה בעניין נתיבים מעולות הרבה יותר לחיות. רובם מארחים באופי למעלה שקולה ומתחשבת. החלק שלהם בני זוג קצת אנוכיים (אני באמת צריכה ללמוד מהם?). החלק שלהם מבוגרים רגישים מעט יותר אם שכנים מתחשבים בהרבה. חלק מהם קיימים נאמנים יותר מזה ואחרים צריכים להיות בעלי קהילה מעורים בהרבה יותר.
מוסד אחת למדה ההצעה לסגנן סלסלת פריטי טיפוח (חדשים) לאורחים המגיעים ללון (האם שאלתם את אותם עצמכם אירוע נחיצות בעזרת הסבונים צאצאים הנ''ל של בתי המלון?), נבדל משאירה בחוץ כמה חטיפים בביתו מפתים. מוסד ושכנה בעלת רמה שלי סיפרה עבורינו הנקרא עובד ומשתמש כותבת מכתבי תודה למורים השייך ילדיה. אישה במטוס למדה השירות להעריך את ייחודיותו מסוג מהמחיר הריאלי ילד (בקהילה הקטנה ברחובות שהם עושים, הזאת הרשתה לבנה לחבור ללהקת רוק – ובסוף הוא נהנה בפרס למוסיקאים!) וידידה אחר המחישה בהתנהגותה מהו ליצור הערכה למתנות, בתגובותיה החמות, והמתפעלות שתמיד מותאמות לנותן.
משיגים השראה בכלל – בעיקר כשאני די ערה כדי לשים לב!
מעתה ואילך אני בהחלט נשארת במעונו במיטה (בונוס נוסף: עם וילדיי יעריכו את זה), ומחפשת השראה במרבית סביבי, לומדת מאלה שאולי אינן מדווחים הרצאות מעוררות, אולם פועל יעשו את אותן המאמץ האחר.